תוכן

ה) ואמנם ז"א דאצילות הטמא, עדיין אין בו רק ו' אורות הראשונים כנז"ל, ועתה נתפשט בפרצוף גמור של י"ס של בחי' כלים, אבל אין בו רק ו' אורות הראשונים, והם לבדם נתפשטו בי"ס שנעשו בו עתה. מה שאין כן בנוקביה, שיש בה י"ס אורות, וי"ס דכלים. וזהו סוד, שנקרא לילית אתתיה דסמא"ל, יותרת הכבד, כנזכר ברע"מ, בפרשת פנחס, שמתגברת על בעלה, מפני זה היתרון שבה על בעלה. וטעם אל התפשטות הזכר לי"ס. עם היות שאין בו רק ו' אורות הוא, כנודע כי אין הנקבה נגדלת, אלא ע"י בעלה, ולכן הוצרך הוא להתפשט בי"ס, עם היות שאין בהם רק ו' אורות, כדי שתוכל היא להתפשט אח"כ, בי"ס כלים ואורות כנזכר. וכבר נתבאר זה אצלינו בס"ה, בפרשת במדבר סיני, במאמר ר"א פתח, קולה כנחש ילך וכו’, הנדרש על נוקבא דז"א דאצילות הקדוש, כי רישא דילה שהם ט"ס ראשונות שבה, שכיבו לעפרא, בלילית, עפר המשכן, וזנבא דיליה שהיא נקודה עשירית שבה, היא לבדה נשאר בה, והיא דשליטת האידנא להנהיג העולמות.